Kriya Yoga סדהנה סדנה ☀️🌙

פחות או יותר 😉 *לרקע על מהיכן מגיעות הצ'אקרות, נא לעיין בפוסט הקודם: "האמת שמאחורי הצ'אקרות, ומה הקשר לקונדליני?" וכדי לשמור על רצף מחשבתי, אחזור בקצרה על ההגדרה המרכזית מפוסט המבוא ☺️: " הצ’אקרות עצמן אינן איברים פיזיים, או גלגלים צבעוניים 🍭 שמסתובבים לנו בגוף או בראש!  אלא מרכזים אנרגטיים, שעל פי הרישים הקדמונים, מתגלים בהצטלבויות הגדולות של ה נאדים ( מוליכי האנרגיה! ). ואגב, יש הסבורים שיש 88,000 הצטלבויות כאלה ( צ'אקרות ), ואף יותר; ו-72,000 נאדים (או יותר, תלוי בשושלת שמציגה זאת). צ'אקרה בסנסקריט: चक्र , פירושה 'גלגל' או 'מערבולת'." ​אז בקצרה , לרובנו יש דימוי ברור של "שבע צ'אקרות" המסודרות לאורך עמוד השדרה כמו שבע תחנות אנרגיה. ​אך בפועל, המסורת העתיקה של היוגה לא התחילה משבע צ'אקרות צבעוניות ונאות למראה. היא התחילה מתנועה אחת של תודעה, משלושת הנאדים (יש הסבר בפוסט " אז מה זה בעצם לא קונדליני "), ומה"בינדו". ​ומסתבר ששבע הצ'אקרות הן מפת הוראה מאוחרת יחסית, ולא האנטומיה המקורית של המפ...

אז מי רוצה לפתוח את הצ'אקרות?     במסגרת שבירת מיתוסים ודעות קדומות:  בפוסט הקודם (לעיון לחצו על "אז מה זה בעצם לא קונדליני" ), עמדנו על כמה טעויות נפוצות בנוגע לתפקוד מערכת העצבים האנרגטית, ואיך מזהים אותה בעת פעולתה. ובפוסט הזה נעמיק בנושא הצ'אקרות. אך מכיוון שאי אפשר להבין מה הן הצ'אקרות מבלי להבין קודם את המערכת שהולידה אותן, נדבר קודם על הנאדים, הבינדו, ותנועת התודעה עצמה... הצ'אקרות הן הביטוי, לא המקור! ובהמשך, נחקור לעומק! מהי כל צ'אקרה מז'ורית, נראה כיצד היא פועלת בתוכנו, ואיך מזהים כשהיא יוצאת מאיזון. ​אז אולי כבר ניחשתם, שהצ'אקרות לא בדיוק נפתחות 😆 כמו צנצנת חמוצים עקשנית שצריך לדפוק עליה עם פטיש 🔨 או לקרוא לשכן שרירי... (ואגב, בינינו, תעשו חור קטן במכסה כדי שייצא האוויר! וראו זה פלא, המכסה ייפתח). ועוד... אולי גם כבר הבנו, שהצ’אקרות עצמן אינן איברים פיזיים, או גלגלים צבעוניים 🍭 שמסתובבים לנו בגוף או בראש! אלא מרכזים אנרגטיים, שעל פי הרישים הקדמונים, מתגלים בהצטלבויות הגדולות של הנאדים (מוליכי האנרגיה!). ושאגב, יש הסבורים שיש 88,000 הצ...

במסגרת שבירת מיתוסים ודעות קדומות: אז קודם כל, כתבתי חיבור זה עם קצת הומור, כי מדובר על חומר כבד, שמבוסס על מדע רוחני עמוק מהכתבים של היוגה בסנסקריט... וניסיתי לשוות לו מראה קליל יותר. ​ולפני שאתחיל ☀️🌙 חשוב לי לציין שמטרתי 🙏 אינה לומר חלילה לאף אחד שמה שהוא חווה אינו אמיתי! או רציני, או אינו תופעות אמיתיות של התעוררות הקונדליני, אלא כפי שמסביר סוואמי סטיאננדה בספרו  Kundalini Tantra : ​"התחושות העזות שאנשים מדווחים עליהן לעתים, הן לרוב ביטוי של פעילות "פראנית" (אנרגטית), המבטאת שחרור של סמסקרות (התניות עמוקות). והן לעתים תוצר לוואי של ניקוי... אבל הן לא ה"קונדליני" עצמה! ולא בהכרח הוכחה ש"אנרגיית הקונדליני התעוררה". ​ אז קונדליני מה זה לא? ​קונדליני, זה לא כוח סופר נדיר שמעירים בטריק מגניב ופתאום יוצאים לנו אורות מהראש 🌈  וזה לא עקצוצים, רעידות או "אנרגיה צבעונית" שקופצת עלינו ביוגה. וזה גם לא באמת "נחש" שמתעורר! ולא אנרגיה מינית, כמו שחלק נוטים להגיד (לא ממש או ממש לא!)... ​וכשזה קורה, זה לא אומר שפתאום נראה 😳 חזיונו...

אז מה באמת ההבדל בין אימון הגוף לאימון התודעה?  לדוגמה,  גוף גמיש שמתקפל לתנוחה מרשימה על רקע שקיעה ☀️  זאת תמונה יפה, אבל זה כמו להסתכל על תפריט של מסעדה במקום לטעום את האוכל.  היוגה, במהותה אינה מערכת של תרגילים פיזיים. היא מצב תודעה אשר מתרחש מעבר לצורה (התנוחה)... התנוחה (אסאנה) אינה המטרה היא המעבדה,  האמצעי. היא הכלי שבאמצעותו אנחנו חוקרים את עצמנו,  התודעה,  על המזרן. היוגה מייצרת לנו במכוון לעתים, תנאים של אתגר, אם זה פיזי נשימתי,  מחשבתי , של יציבות ופתיחה... לא כדי להצליח בתנוחה, אלא כדי להתבונן בתגובה, בתפקודי ההכרה! השאלה האמיתית אינה, כמה גמישים אנחנו, אלא, מה קורה בתודעה שלנו כאשר אנו נמצאים בתנוחה... האם הנשימה נשארת יציבה?  האם אנו מסוגלים להישאר נוכחים עם התחושה, ואם עולות המחשבות, האם אנו עדים אליהן, או מתעוררים מידיי פעם להבחנה? (לאט לאט) ... לעתים תרגול יוגה אשר מתרחש בתנועה פשוטה אך נעשה במודעות מלאה! הוא תרגול יוגה עמוק הרבה יותר! מתנוחה מסובכת אשר נעשית עם הכרה פזורה. ואפשר לקרוא כל ספר פילוסופי על יוגה, לשנן סוטרות ב...

  אז מה זה קריה יוגה ומה מקור התרגול הזה? קריה יוגה, תרגול הפעולה הפנימית ושורשיו העמוקים...  רבים מכירים את אוטוביוגרפיה של יוגי הספר המופלא מלא התובנות שפרמהנסה יוגּאננדה הציג בפני העולם, ובו פגשנו אולי לראשונה את קריה יוגה ואת שרשרת מוריו. אך התרגול עצמו קדום בהרבה, ואינו מוגבל לשושלת אחת. מהי "פעולה פנימית"? בחיי היום יום אנו פועלים דרך חושים ומחשבה. רואים, מנתחים, מגיבים.  אך בתרגול הקריה ("פעולה") יוגה אנו מפנים את המבט פנימה לראות את גאות ההרהורים ברגע לידתם, להתבונן בהם כאובייקטים חולפים ולשחרר את האנרגיה הכרוכה בהם. ובכך מתרחש טיהור הפעולה הפנימית! והאנרגיה שנחסכה ממחשבות עודפות מתמירה את ההוויה, מפיגה סבל ומפנה בנו מקום ומספיק אנרגיה לחקירה. כבר בכתבים העתיקים כב"בהגווד גיטה" יש רמיזות לקריה יוגה... ופאטנג’לי מציג בסוטרותיו את קריה יוגה כצירוף של טאפס (נחישות), סוַדְהְיַיה (למידה עצמית), ואִישְׁוַרַה פְּרַנִידְהַאנַה (התמסרות למוחלט) שלושה כיווני פעולה המתלכדים בתוך המדיטציה.  השרשרת הרוחנית של יוגאננדה: לפי המסורת של פרמהנסה יוגאננדה,  קריה יוגה...

אז לעיתים, מי שמביטים מבחוץ על התרגול שלנו עשויים לחשוב שאין שם הרבה תנועה... וזה נכון במובן מסוים. התרגול שלנו מבוסס על ריכוז ההכרה והאטה של תנודת המחשבה, לכן, בתחילתו כמעט ולא ניכרת תנועה חיצונית...אנו שוהים בהרפיה עמוקה, כדי לאסוף את הקשב אל הנשימה ואל תנועה פנימית יותר, שדרכה נוכל להתחבר לעמדת ה"צופה". תנוחות היוגה (האסנות) בתרגול ממוקדות מאוד, ועדינות כלפי חוץ, אך עמוקות, מחזקות ומשפיעות ישירות על המערכות הפנימיות, ובייחוד על מערכת העצבים. הגוף הפיזי הוא ביטוי חיצוני של ההכרה, והמערכת האנרגטית היא הרובד המעודן יותר. כאשר אנו פועלים במודעות, אנו לא רק מאזנים את הגוף אלא גם מעבירים עיסוי עדין להכרה עצמה. ביוגה, הגוף והנפש אינם ישויות נפרדות...אלא חלקים מתוך אותה חטיבת אנרגיה אחת. הזמנה לתרגול ישיר 💗 אז מומלץ שלא לצפות על השיעור מהצד שכן כדי להבין באמת את הפעולה הפנימית שמתרחשת, יש להיכנס אל תוך התרגול, לנשום אל תוך התנוחות, ולעבור את תהליך ה"קריה" תהליך הטיהור הפנימי. קשה לאמן את התודעה בלי לפתח תחילה קשב. התרגול הזה נועד בראש ובראשונה לטפח הקשבה פנימית, וללמוד...

האם יוגה יכולה לשחרר תכנים שמודחקים בתוכנו? האם יוגה יכולה להאיר אזורים אפלים במעמקי ההכרה?  אז התשובה היא כן, בתנאי שהתרגול נעשה בכוונה ובדרך הנכונה. מעבר להשפעתה המיטיבה על מערכת העצבים, לאיזון הגוף ולרפואה מונעת, היוגה, ובפרט "קריה יוגה", מהווה שער פנימי אל ההכרה הנסתרת. שער זה נפתח במיוחד מתוך מצבי תודעה גבוהים יותר, אליהם ניתן להגיע במהלך התרגול. אז מהו התת מודע על פי היוגה? היוגה הקלאסית, כפי שניסח פטנג'לי ביוגה סוטרות, מדברת על התפיסה או ההכרה במובנה הרחב (צ'יטה), כמרחב שבו מתרחשות תנודות המחשבה (וריטיס) מסוגים שונים: זיכרון, דמיון, שינה, ידע שגוי ותפיסה נכונה. ובתוך ה"צ'יטה" שוכנים גם הסמסקרות, רשמי העבר, הרגלים, דפוסים מנטליים ואנרגטיים שהוטבעו כתוצאה מפעולות, מחשבות או חוויות. סמסקרה אינה רק זיכרון, אלא גם נטייה לפעולה (ואסנה). במובן זה, הסמסקרות הן החומר הגולמי שממנו עשוי התת מודע. התרגול ככלי לגילוי ושחרור: אז כאשר אנו מתרגלים יוגה באופן עמוק, בין אם דרך אסנות (תנוחות), פראניאמה (תרגילי נשימה), מדיטציה או תרגול "קריה" (מומלץ לעיין ב...

ההיסטוריה של היוגה:  שורשים של אור...    פתיח למסע חקירה פנימי דרך שורשי היוגה וכתבי המקור. היוגה המודרנית, על שלל התנוחות והתרגולים הפיזיים שלה, היא רק ניצן, פרח אחרון שצמח על עץ עתיק שורשים. בכדי להבין את היוגה לעומק, יש להקשיב לאדמה שממנה עלתה... לפני כתבים ושיטות, בני האדם חיו בקשר עמוק למחזורי הטבע. ומתוך פשטות חיים זו, בצפון הודו, החלה להתגבש התרבות הרוחנית הוודית, תרבות של הקשבה, טקסים ושאלות קיומיות. תחנות מרכזיות במסע ההיסטורי של היוגה: * התקופה הוודית (1500–500 לפנה״ס): הוודות, ובמיוחד הריג־וודה, היו אוספי שירה מקודשים שהועברו בעל-פה. וכאן נולדו מושגים כמו "רטה" (חוק טבע וסדר קוסמי) והבנת הקשר בין האדם לבריאה. זו הייתה תחילת החיפוש אחר אמת קיומית, עוד לפני פילוסופיה שיטתית. * האופנישדות (800–200 לפנה״ס): מתוך הוודות צמחו האופנישדות, כתבים פילוסופיים-מדיטטיביים.  וכאן כבר הופיעה השאיפה לשחרור מ"סמסרה" (מעגל הלידה והמוות), ונוסחו הרעיונות המרכזיים של "אטמן" (האני הפנימי) ו"ברהמן" (המציאות העליונה). תחילתה של הפילוסופיה לחקירה ישירה של העצ...

מהי המערכת האנרגטית, מאיזה חומר היא עשויה 😉 והיכן היא נמצאת, האם היא בתוך בגוף!?  אז על פי ביאורים מהכתבים היוגיים, אנחנו לא רואים באמת את הצ'אקרות או את המערכת האנרגטית...כמו שהעיניים לא רואות את הכוכבים באור היום. פשוט האור החיצוני חזק מדי. במשל זה...הכוכבים ☆ מייצגים את הצ'קרות 🧘‍♂️ ומה שמייצג את האור החיצוני שמסתיר את הכוכבים ~ זהו רעש ההכרה. אז מהי המערכת האנרגטית, מאיזה חומר היא עשויה 😉 והיכן היא נמצאת? אחת השגיאות הנפוצות שלעתים מתרחשות, זה לומר לדוגמה שמרכזי האנרגיה שלנו נמצאים בתוך הגוף. אז לא! המערכת האנרגטית והצ'אקרות שנמצאות בהן, לא נמצאות בגוף הפיזי! הן נמצאות בשדה שבסנסרקיט נקרא "פראנה מאיה קושה". ולצורך העניין נפרט בקצרה: ע"פ הכתבים היוגיים, יש חמש מעטפות אשר מרכיבות אותנו, והן: אנא מאיה קושה:   אנא - זה אוכל, מאיה - זה אשליה, וקושה - זה מימד...כלומר, מעטפת זו היא החיצונית שלנו, החלק החיצוני של ההכרה והתפיסה, מה שנקרא, מימד האשליה של גוף האוכל. לאחריה מגיעה מעטפת מעודנת יותר, שלא נמצאת בגוף האוכל, אלא למעשה מפעילה אותו, אשר נקראת פראנה מאיה ...

     בעולם הזה, ההכרה שלנו היא זירה סואנת.מחשבות רודפות מחשבות בזרם בלתי פוסק.  דאגות מהעתיד, חרטות על העבר, תכנונים...  זיכרונות ופרשנויות. ואנו שרויים בתוך הרוטינה הזאת, עד כדי כך שלרוב איננו מבחינים בקיומה, ומאמינים שהיא היא המציאות.  אך היוגה, בתורתה העתיקה, מציעה לנו מפה עדינה ורבת עוצמה לגילוי של אי של שקט בתוך האוקיינוס הסוער הזה:  המרווח שבין מחשבה לנשימה. הרגע החמקמק, שבו מחשבה אחת הסתיימה והבאה אחריה טרם החלה. זהו המקום שבו אנו חדלים להיות עבדים לתגובות האוטומטיות שלנו וזוכים להצצה אל החופש האמיתי, החופש לבחור. היוגה אינה שואפת למחוק את המחשבות, אלא להאיר את המרווחים שביניהן, ולהפוך אותם למקום המפלט והעוצמה שלנו. הנשימה כשער אל ההוויה: המחשבות שלנו נודדות ללא הרף בין עבר לעתיד, אך הנשימה מתרחשת תמיד ברגע הזה, בהווה. איננו יכולים לנשום את נשימת האתמול או את נשימת המחר . עובדה פשוטה זו הופכת את הנשימה לעוגן שלנו לרגע הנוכחי. בפילוסופיה של היוגה, תרגול הפראניאמה (שליטה באנרגיית החיים דרך הנשימה) הוא המפתח לגישור בין הגוף הגשמי לתודעה.   כא...

יוגה מתוך התבוננות בריק... על התסכול האנושי מהעדר משמעות: הריקנות אינה מחלה. היא לא חריגה ולא סימן לשיבוש... אולי להפך, הריקנות היא חלק בלתי נפרד מהאדם. אך דווקא משום שהיא כל כך עמוקה ונוכחת, מעטים מסוגלים לשהות בתוכה מבלי לברוח. ברוב המקרים, האדם לא יודע מה לעשות עם הריק. מאז ומתמיד חיפש האדם תוכן. הוא מבקש לדעת "לשם מה", למצוא משמעות, תחושת יעד, מסגרת שתיתן לו טעם לשגרה. והתוכן הזה יכול להיות רוחני, מוסרי, רגשי או פשוט טכני... עבודה, משפחה, סדר יום. אבל כשמשהו מהשגרה קצת משתבש, או כשמתגלה שמה שחשבנו שייתן מענה לא ממלא באמת, אז מופיע הריק... ולעיתים זה כמו שקט צורם, או כמו חלל שנפער בין הדמות למראה. וכשאין תוכן, או כשזה שאחזנו בו התגלה כאשליה, צף הכאב. וכשצף הכאב, מופיעה התגובה האנושית הכמעט אוטומטית, בריחה כלפי חוץ, אל התמכרויות כהסחות דעת... רעשים, ריגושים. וזה טבעי 🙏 רק שזה מצב שחופן בתוכו לעיתים גם דיכאונות, חרדות או אובדן רצון לחיות. וזאת כי לרוב לא ניתנה לנו ההכנה מילדות, אנו מוזנים באשליה שיש פשר ידוע, יעד ברור, סיפוק מוחשי וקרוב. אנחנו גדלים בציפייה שהחיים יינתנו לנ...