מה זה קרמה? מבט מהמסורת של היוגה 🌱

קרמה (קארמה): חוק הסיבה והתוצאה. האם באמת ניתן להשתחרר מהקרמה? ומה הקשר בין קרמה לנפש? 

בתמונה (מוזמנים ללחוץ על הקישור): משל המרכבה.

אז מה זה קרמה בעצם? 

רבים מנסים להבין את הנפש ואת הקרמה, דרך החיכוך עם העולם. וזה קורה בזמנים האלה, האדם מבולבל ולא תמיד מוצא את עצמו. וכדי להבין את אותו "עצמו", הוא מחפש אותו קודם בחוץ... 

כי הרי כך מילדותו, נבנתה בהדרגה תחושת ה"אני" שלו אל מול העולם. 

ולעתים הוא מצליח להבחין לא רק בסיפור האישי שלו, אלא גם בתנועה שמפעילה אותו... תנועה אשר על פי היוגה, נקראת "קרמה".

​

אז איך מטפלים בנפש שנאחזת ונבנית שנים על גבי שנים בתוך זהות חמקמקה, משתנה וחולפת? כזו שבכל ימי חייו מנסה האדם לתפוס, אך בכל פעם שנדמה לו שהשיג אותה... כמו צל היא מתחמקת, כי היא בנויה מהסיפורים ששמע אודותיו ומפרי יצירת ידיו.

איך מתמודדים עם תנודות המחשבה המגדירות ללא הרף את ההתמצאות של אותה הדמות במציאות? תנודות היוצרות רעש תמידי בהכרה... אחד הגורמים העיקריים לסבל האנושי. סבל אשר בעקבותיו פורצות המלחמות, וכל זה קורה בשל היעדר תכלית ותחושת קיום אמיתית.

על כל זה נשוחח כאן, יחד עם פירוט מהכתבים היוגיים, על מהי קרמה, סוגי הקרמה, וכיצד ניתן להתעלות מעליה.

אז ראשית: המושג קרמה (Sanskrit: Karma) סובל לעיתים קרובות מפרשנות שטחית של "שכר ועונש", או גורל (נכון בחלקו), אך בכתבי היוגה מדובר במנגנון עמוק ומתוחכם הרבה יותר. במובן הפשוט, קרמה היא פעולה, ובמובן הרחב היא החוק של סיבה ותוצאה.

להלן פירוט המנגנון והדרך לשחרור, כפי שהם משתקפים בכתבי היוגה: 

​1. המכניקה של הקרמה, זרעים ועקבות:

מכתבי היוגה סוטרה של פטנג'לי (Patanjali Yoga Sutras).

א. הפעולה (Karma): 

הזריעה. זה כולל כל פעולה שלנו, ומסתבר שפעולה היא גם מחשבה, דיבור וכמובן עשייה.

ב. הרישום (Samskara): 

הזיכרון האנרגטי של הפעולה, "נרשם" במעמקי התודעה, הפירוש של הסמסקרה מוכר ופשוט להבנה כהתניה עמוקה.

ג. הנטייה (Vasana): 

וזה הדחף שנוצר לחזור על הפעולה שוב.

ד. ו​התוצאה (Phala): 

ה"פרי" 🍇 של הפעולה שמבשיל בזמן הנכון.

​חשוב לציין! קרמה אינה כוח חיצוני ששופט אותנו, אלא מערכת של הרגלים ותגובות אוטומטיות שלוכדות אותנו בלולאה אינסופית של פעולה ותגובה. מרגע הלידה ועד המוות (ועל פי כתבי הוודות, גם לגלגולים הבאים), לרוב אנו רודפים אחר החושים, כמתואר ב: משל המרכבה.

ודבר חשוב: בהקשר למכניקה של הקרמה... מעבר למה שציינו: הפעולה, הרישום, הנטייה והתוצאה, כדאי להכיר את המושג: קלשות (Kleshas).

Kleshas (המכאובים/החסימות):

הקרמה לא פועלת בחלל ריק, היא מוזנת על ידי חמשת ה"קלשות", שהן הסיבות שבגללן אנחנו בכלל פועלים מתוך חוסר איזון:

א. ​Avidya (בורות): חוסר היכולת לראות את האמת. (הבסיס לכל שאר הקרמות והמכאובים). נקודה חשובה לציין! אין המדובר ב"אמת" מנטלית או פסיכולוגית או אמת אישית, כגון דעה ☺️ אלא האמת שנגלית כאשר נקודת התפיסה שלנו נמצאת מעבר למימד המנטלי, ומשתקפת דרך המצב התודעתי שבו אנו נמצאים.

ב. ​Asmita (אגו/הזדהות): התחושה של "אני" נפרד מהכל. לאחר שאנו מפתחים דמות ואופי, מנגנון ההגנה פועל לשמר את הייחודיות שלנו, ומשנן לנו ללא הרף את הסיפור על עצמנו לעומת העולם. וזה הופך מורכב מאוד כאשר מצטרפים לכך, הערך והכבוד. מלחישה של תיאור המציאות, הדבר הופך לרעש גדול המבודד אותנו מההוויה. זוהי תוצאה שעלולה להוביל לעמימות, לחוסר סיפוק תמידי ולתחושת חוסר תכלית.

ג. ​Raga (השתוקקות): רדיפה אחר הנאה. מכאן הסבל נמשך למצב של השתוקקות בלתי נגמרת להנאה. וכאן יש להפריד בין הנאה הישרדותית (כמו בעולם החי) הנובעת מאוכל וצרכים בסיסיים, לבין הנאות הנפש שאינן יודעות שובע... וזאת בגלל אותה תחושת נפרדות של ה"אני" שציינו קודם.

​תחושת הנפרדות הזו היא אמנם הכרחית להתפתחות המודעות, כי בסופו של דבר מטרתה להוביל לשלב ההתפכחות, אך כל עוד מרבית האנושות שקועה בתנומה ובהכחשה של תכלית קיומית כלשהי, החומר, שמטבעו משתנה ללא הרף, ימשיך לזעזע אותנו ולגרום סבל רב.

ד. ​Dvesha (דחייה): בריחה מכאב. שלב הכרחי לשרידה והתפתחות, אך בשלבים מתקדמים במצבים התודעתיים 😉 כך נאמר בכתבים, האור נראה כחושך, והחושך כאור... וכאן נכנסת התבונה (בודהי), לבחור מתי כן ללכת לחושך (דוגמת הכאב), במטרה להאיר את עיננו מתוך הבחנה, שהכאב בדוגמה זו, נובע מבורות. 

ה. ​Abhinivesha (היצמדות לחיים/פחד ממוות): הדחף ההישרדותי. חשוב מאוד לשמירה על החיים, אך ללא ההבחנה, רוב האנושות, תקועה בשלב ההישרדותי הזה. ולהמחשה, אנו רואים שכל אשר מלמדים אותנו בעולם, זה איך לשרוד. דואגים מאוד לכסף, להתרבות, לאיך זה נראה או ייראה או מה יגידו, אבל אח"כ אין באמת הנחיה מה לעשות עם כל זה 🙂 ואז שוב הסבל אשר מגיע עם השינויים של החומר, אשר מזעזעים את ההכרה הרדומה.

2. סוגי הקרמה:

​

היוגה "ודאנטה" (Vedanta) מחלקת את הקרמה לשלושה סוגים עיקריים כדי להסביר מדוע דברים קורים לנו עכשיו:

​

א. סנצ'יטה (Sanchita): 

מאגר כל הקרמות שנצברו לאורך זמן (ה"מחסן").

ב. פראראבדהה (Prarabdha): 

החלק מהקרמה שהבשיל כבר ומתבטא בחיים הנוכחיים (ה"גורל" הנוכחי שאי אפשר לשנות, כמו המקום בו נולדנו).

ג. אגמי (Agami): 

הקרמה שאנו יוצרים ממש עכשיו, ברגע זה, שתשפיע על העתיד שלנו.

​3. הדרך לשחרור (Moksha):

​

לפי היוגים מהבהגאווד גיטה (Bhagavad Gita), השחרור מהקרמה אינו אומר להפסיק לפעול, אלא לשנות את איכות הפעולה.

​

א. איכות פעולה שהיא ללא היקשרות (Nishkama Karma):

אז במקום לפעול כדי להשיג תוצאה מסוימת ("אני עושה X כדי לקבל Y"), אנו מנסים לפעול מתוך חובה פנימית טהורה, מבלי להיות תלויים בפרי 🍇 המעשה. כשאין "אני" שמחפש רווח, לא נוצרת קרמה חדשה.

ברור שזה מאוד קשה לא לחשוב על תמורה (חשיבה זה גם פעולה 🙂), וגם אולי, לא נכון במידות של העולם כיום, אך חשוב להזכיר שמדובר ברעיון הכללי כרגע, ולא ביישום. 

​ב. איכות פעולה שמתבטאת בהעלאת מודעות ההבחנה (Viveka):

​הבנה עמוקה של ההבדל בין ה"רואה" (התודעה) לבין ה"נראה" (הגוף והמחשבות). כשאנו מבינים שאנחנו לא הסיפורים שלנו, הקרמה מאבדת את האחיזה שלה בנו. וכאן נכנסת טכניקת היוגה לעזרה, התבונה וההבחנה: הבודהי מתעורר. (בציור למעלה, הנהג) budh בסנסקריט משמעו, להיות ער, או להבין.

​ג. "שרפת" זרעי הקרמה:

​בתרגול יוגה עמוק (כמו רג'ה יוגה או קריה יוגה), המטרה היא להביא את התודעה למצב של ריכוז כה גבוה שבו ה"זרעים" של הסמסקרות נשרפים בחום המודעות (Tapas). זרע שרוף לא יכול לנבוט שוב כפעולה אוטומטית. 

​ד. נוכחות וקשב:

​שחרור מהקרמה קורה ברגע שאנחנו מגיבים למציאות מתוך חופש ולא מתוך תגובתיות. בכל פעם שאנו בוחרים לא להגיב באוטומט המוכר לנו, אנו שוברים חוליה בשרשרת הקרמית.

​בשורה התחתונה:

ניתן לומר, באופן בסיסי, להשתחרר מקרמה זה מעבר מתגובה לנוכחות.

4. שחרור מהקרמה:

לאחר סקירה מתומצתת של המושג "קרמה" ומה נדרש כדי להשתחרר ממנה, אנו מבינים שזהו אינו תהליך פשוט.

משל האופניים 🚲:

אופניים אינם יכולים להיות בפעולה מלאה ללא קרקע. ברגע שאנו מרימים את האופניים מהקרקע, הגלגלים יכולים עדיין להמשיך להסתובב, אך בשלב מסוים, אם אין מי שמפעיל אותם, יעצרו מעצמם.

​במשל שלנו, הגלגלים הם תנודת ההכרה או המחשבות הנעות בראשנו ללא הרף, גם כאשר נדמה לנו שלא. 

לכן, ראשית עלינו לחדד את ההבחנה, במטרה לזהות את התנודות או את גלי ההכרה. רבים לא באמת שמים לב לגלים האלה (מחשבות, מראות ותמונות), כי הרעש בהכרה אצלם כל כך גדול ונוכח שם שנים רבות. וכך לעתים, נוצרים מצבים במציאות, שבהם אנשים מגיבים מבלי להבין מדוע פעלו כך או אחרת.

אז בשלב הראשון, יש לפתח את ההבחנה, להעיר את ה"בודהי" (Viveka).

חשוב לציין: אין המדובר פה על הבחנה פסיכולוגית 😌(כלומר, הגבתי כך או כך במצב מסוים, קיבלתי שיעור, ומה אני צריך ללמוד מזה...) זה אמנם חשוב מאוד, אך מקום ההבחנה ביוגה, זה הרבה מעבר למימד המנטלי. מדובר ביכולת להבחין בעצם קיומה של תבנית המחשבה.

לצורך כך קיימות טכניקות פשוטות, כמו אלו של ה"קריה יוגה" (מומלץ לעיין ב "אז מה זה קריה יוגה" שמספר בקצרה במה מדובר).

5. התרגול המעשי (בתרגול שלנו): 

עוד קצת עם משל האופניים: הנשימה המודעת והריכוז, הם אלו אשר מרימים את הגלגלים מהקרקע.

​וככל שנקודת ההבחנה מתחזקת, אנחנו מגלים שאפילו סערה רגשית, או מחשבה טורדנית אינן "הפרעה" לתרגול, אלא דווקא ברכה גדולה כי הן חומר הגלם שאותו אנו מזקקים. 

ובנקודה הזו, אנו כבר משחררים קרמה: מעצם שינוי נקודת המבט מהמימד המנטלי אל המימד התודעתי, אנו מתעלים מעל המחשבה... דבר המונע את שרשרת התגובות והפעולות שהיו מגיעות בעקבות אותה מחשבה. כאן, אגב, מתרחשת פעולה אמיתית (הזדככות), והיא נקראת "קריה".

*​וכמובן שיש עוד המון חומר בנושא... כגון: טכניקות ריכוז שונות הכוללות דבקות (Bhakti) או אמונה (Shraddha), וגם להן השפעה מכרעת על עיצוב ההכרה. אך בכולן העיקרון המנחה הוא אחד! להגיע קודם לשלב ההבחנה.

לתגובות או לשאלות על התכנים ✍️ ולהזמנה לסדנה ולשיעורים החיים: ללחוץ כאן!

בחזרה לדף הבית