אז מי רוצה לפתוח את הצ'אקרות?
במסגרת שבירת מיתוסים ודעות קדומות:
בפוסט הקודם (לעיון לחצו על
"אז מה זה בעצם לא קונדליני"), עמדנו על כמה טעויות נפוצות בנוגע לתפקוד מערכת העצבים האנרגטית, ואיך מזהים אותה בעת פעולתה.
ובפוסט הזה נעמיק בנושא הצ'אקרות. אך מכיוון שאי אפשר להבין מה הן הצ'אקרות מבלי להבין קודם את המערכת שהולידה אותן, נדבר קודם על הנאדים, הבינדו, ותנועת התודעה עצמה... הצ'אקרות הן הביטוי, לא המקור!
ובהמשך, נחקור לעומק! מהי כל צ'אקרה מז'ורית, נראה כיצד היא פועלת בתוכנו, ואיך מזהים כשהיא יוצאת מאיזון.
אז אולי כבר ניחשתם, שהצ'אקרות לא בדיוק נפתחות 😆 כמו צנצנת חמוצים עקשנית שצריך לדפוק עליה עם פטיש 🔨 או לקרוא לשכן שרירי... (ואגב, בינינו, תעשו חור קטן במכסה כדי שייצא האוויר! וראו זה פלא, המכסה ייפתח).
ועוד... אולי גם כבר הבנו, שהצ’אקרות עצמן אינן איברים פיזיים, או גלגלים צבעוניים 🍭 שמסתובבים לנו בגוף או בראש! אלא מרכזים אנרגטיים, שעל פי הרישים הקדמונים, מתגלים בהצטלבויות הגדולות של הנאדים (מוליכי האנרגיה!). ושאגב, יש הסבורים שיש 88,000 הצטלבויות כאלו (צ'אקרות)...ו 72,000 נאדים, או יותר, תלוי בשושלת שמציגה זאת. צ'אקרה בסנסקריט: चक्र, פירושה "גלגל" או "מערבולת.
האזכור המוקדם ביותר של "נאדים" (המערכת האנרגטית המעצבת את הצ'אקרות) מופיע כבר באופנישדות (לפנה״ס), ואילו הסידור של הצ’אקרות כמרכזי האנרגיה בגוף, מגיע בעיקר מתקופת הטנטרה (מסורת יוגית אנרגטית עתיקה) החל מהמאה ה-7 לספירה ואילך.
שם הוזכרו הצ'אקרות כמעין מרכזים מעודנים, אך עדיין ללא הצבעים! ובלי השמות המוכרים, ובעיקר בלי המודל המוכר של שבע הצ’אקרות. רק הרבה יותר מאוחר, בטקסטים טנטריים מהמאות 10-12 לספירה, נולדה המפה המוכרת שלנו.
אגב, אפילו בכתביו של סוואטמאראמה יוגי (Svatmarama Yogi), האתה יוגה פרדיפיקה (אחד הטקסטים המרכזיים של מסורת ההאתה יוגה, מהמאה החמש עשרה), ההתייחסות לצ’אקרות קצרה, טכנית, ורחוקה מאוד ממה שמקובל היום בציורים צבעוניים.
בגדול, הוא מזכיר שישה מרכזים עיקריים לאורך הסושומנה (הערוץ המרכזי בו זורמת אנרגיית הקונדליני), ומתאר אותם כחלק מעבודת הפרניאמה, המודרות והבנדות. כלומר, תרגולי נשימה ונעילות אנרגטיות שנועדו להשקיט את ההכרה ולאפשר לחוש את התנועה העדינה של הפראנה (אנרגיית החיים).
אז מה בעצם עולה מתוך זה?
שאולי הצ'אקרות בכלל לא קיימות 😮
לפחות לא כפי שסופר לנו עליהן עד היום…
אז בואו נשים את היד על הדופק באמירה מוזרה זאת ונחקור...
בקצרה, במשך אלפי שנים, תרבויות רוחניות, ובראשן המסורות היוגיות של הודו, מתארות מערכת אנרגטית מורכבת הזורמת בשדה גופו של האדם. ובמרכזה של המערכת הזאת, עומדות הצ'אקרות.
אך בעולם המודרני, הנשען על הוכחות ארציות, עולה שאלה יסודית: האם הצ'אקרות הן מבנים אנרגטיים ממשיים והאם בכלל הן קיימות?
ומפה לשם לשאלה: האם הרישים הקדמונים "המציאו" את הצ'אקרות? 😳
הרעיון הזה עשוי להישמע כאילו הוא מערער את האמינות של המסורת. אבל אולי במקום "המציאו", המילה המדויקת יותר היא עיצבו, קידדו, או מיפו. כלומר, הם לא המציאו יש מאין, אלא תרגמו חוויות פנימיות עמוקות למפה שניתן ללמד, להבין ולשתף.
מפה פסיכו אנרגטית למען תהיה התקשורת ישירה עם תלמידים חוקרים שמעוניינים להתפתח, אך צריכים קצת הכוונה!
הרישים הקדמונים היו חוקרים אדירים של התודעה הפנימית. הם ישבו חודשים ואף שנים במדיטציות עמוקות, וזיהו מצבי תודעה, רגשות, דפוסים ותחושות שחזרו על עצמם. וכדי שיוכלו להבין את חוויתם, מכיוון שלא יכלו לתאר באופן פשטני את אשר ראו, נולדה המפה הרוחנית. היא נועדה לנווט בעולם פנימי זה, ולהעביר את ה"ידע" הלאה למתרגלים הזקוקים ל"נקודות ציון".
הרישים לא ניסו לצייר אנטומיה, אלא לנתב דרך לקשר וחיבור. הם עצמם הגיעו ל"מצב" האיחוד, או אם נתאר בפשטות, הם הגיעו למצב התודעה העדה (Samadhi/Moksha).
מה שמעניין, אגב, שכאשר מציינים את המושג "איחוד" (יוגה), אנו מגיעים לנקודה הכי עמוקה בנפשו של האדם.
האדם לא רוצה להיות לבד או מבודד, ומחפש את המקום של החיבור הטוטלי או הקשר הבלתי אמצעי מכל הבחינות, עם הכל... ואם זה מבחינה חברתית, רוחנית ואפילו פיזית, כל אשר עושה האדם, אפילו בתת מודע. זה את החיפוש הזה, לפריצת ההכרה אל האיחוד, כי מרגיש ששם באמת נמצא טבעו האמיתי.
טוב, יש עוד הרבה מה לחקור על נושא זה, ועוד נעמיק בו בהמשך...
אז הרישים האלה, מה"מצב" הזה, חיפשו איך לתקשר עם "כולם" ולספר להם על זה 😃... ולכן בנו את המפה האנרגטית הזאת. (אם רוצים לחקור לעומק יותר, על השתלשלות ההכרה, אפשר לקרוא על "
יוגה ופילוסופיה, מהי התודעה הנצחית?" ועוד פוסטים בעתיד בנושא, שלאט לאט נרקמים באתר זה).
בכל אופן, הצ'אקרות שרואים היום בציורים הצבעוניים... עם אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, אינדיגו וסגול (או לבן, תלוי, ואגב זהו הסדר של צבעי הקשת 🌈) כמעט שלא היו קיימות בצורתן הזו בכתבים העתיקים.
כאילו, לא היו צבעים, לא פתיחות, לא סתימות או חסימות במובן הפסיכולוגי המודרני. הכול היה הרבה יותר נייטרלי ופחות דרמטי.
אז מה בעצם כן היה?
אוסף של תכונות תודעתיות, רגשיות ואנרגטיות אשר מתארות מצב של תנועה פנימית. וחשוב לציין במדויק! ה"צ'אקרה" היא כלי אבחנה, לא תופעת אור.
ולאחר שחפרנו קצת על הרעיון של הצ’אקרות, בואו ננסה לעמוד על טבען. ומכיוון שרוב האנשים מכירים את הז'אנר הרגיל של מה הן הצ’אקרות, אז נתמקד כאן על איך להבחין כשהן לא מאוזנות, מה הקשר לקונדליני, ואופס, בעניין זה, כמעט שכחנו לחקור מהו ה"בינדו" 😌☝ שהוא לא בדיוק צ'אקרה, אבל מוזכר רבות בתרגול שלנו... אז יאללה, נתחיל!
אז מה זה ה"בינדו" הזה: "בינדו" (बिन्दु) פירושו בסנסקריט נקודה, טיפה, גרעין. וע"פ הכתבים היוגיים העתיקים, אין מדובר על איבר וגם לא על צ’אקרה. מדובר על עיקרון.
הרישים הקדמונים, תיארו את הבינדו כגרעין שממנו זולגת המודעות אל הגוף ואל החוויה.
"יש רגע בתרגול" כך תיארו: "שבו התודעה כולה מתכווצת למוקד אחד, כאילו כל השאון הפנימי חוזר אל המקור", זה הבינדו (•).
גורקנאט (Gorakhnath), מאבות מסורת ההאתה יוגה, כתב שזה המקום שבו חוויית ה"אני" נעשית דקה עד כמעט התפוגגות.
בטקסטים אחרים נאמר:
"כאשר היוגי מוצא את הבינדו, הנשימה נעצרת מאליה ("קוולה קומבקה") וההכרה מתייצבת", לא בכוח, אלא מתוך איסוף טבעי של התודעה.
איפה זה?
לא, זו לא נקודה בגוף וגם לא גאוגרפית 🌍... אלא זו תנועה עדינה של ההכרה שמורגשת לעיתים בחלק האחורי העליון של הראש, כך מוסבר, והרישים הזהירו פעם אחר פעם:
זה לא מקום פיזי, זה מוקד תודעתי!
ולמה זה חשוב?
כי לפני שהופיעו הצ'אקרות, הצבעים, ה"פתיחות", ה"סתימות" 😉 ה"חסימות", הכול נבנה מהבינדו.
הוא האיפוס של התנועה האנרגטית, השורש שממנו מסורת היוגה ירדה מטה אל הגוף.
והצ'אקרות, כפי שאנו מכירים אותן כיום, הופיעו רק מאוחר יותר, כמפת ניווט לתלמידים שלא יכלו לחוות ישירות את העידון הזה.
*נקודה חשובה: בפוסטים אלה, כרגע, אנו נוגעים רק בשכבה החיצונית של הבינדו.
את העומק האמיתי: הטיפה הלבנה, הטיפה האדומה, עיקרון ה"שיווה שאקטי" (Shiva Shakti), ואת מסע הקונדליני באופן מפורט (ומדוע רוב התיאורים המודרניים רחוקים מאוד מהמקור)... נחקור בפוסט אחר בקרוב.
אז יאללה כדי לא להעמיס פה 🙂 נעבור לפוסט הבא בסדרה הזו, שעוסק בשבעת הצ'אקרות המז'ריות, יחד עם פירוט מעמיק מהי כל צ'אקרה מז'ורית, איך היא פועלת בתוכנו, ואיך מזהים כשהיא יוצאת מאיזון, לפוסט הבא ללחוץ על:
אז מה הן הצ'אקרות, ולמה בעצם שבע?
לפרטים לגבי הסדנה והשיעורים החיים 🌱 ללחוץ: כאן
