האמת על צ'אקרת הלב ♡

האם באמת צ'אקרת הלב מדברת על לאהוב את כולם? ומה הכוונה הנסתרת יותר של "אהבה ללא תנאים" על פי כתבי היוגה? 

במסגרת שבירת מיתוסים ודעות קדומות:

אז קודם, מוזמנים לעיין על צ'אקרת הלב ♡ מתוך המאמר: אז מה הן הצ'אקרות, ולמה בעצם שבע? וכאן, מעבר לצד הטכני (שיש במאמר על הצ'אקרות) נעשה סקירה קצרה על "אנהאטה צ'אקרה" מהמקום הפנימי יותר 🙂

אז נאמר על צ'אקרת הלב שהיא הגשר שבין העולמות בין הגוף לרוח, בין אני לאחר, בין נתינה לקבלה. היא מאזנת בין הצ'אקרות התחתונות (החומריות) לבין הצ'אקרות העליונות (הרוחניות), ומאפשרת לנו לחיות בהרמוניה של גוף, נפש ורוח.

כשצ'אקרת הלב פתוחה אנחנו חווים חמלה, סליחה והכרת תודה עמוקה. ברמה הפיזית, היא משפיעה על מערכת החיסון, הלב, הריאות וכלי הדם; ברמה הרגשית, היא מרפאת כאב ישן ומאפשרת לנו להתחדש מבפנים, ובכך ליצור קשרים עמוקים, כנים ומאוזנים עם בני זוג, משפחה, חברים ואף עם עצמנו.

​ועוד נאמר: כאשר הלב פתוח, המילים שלנו נובעות מאמת פנימית. אנחנו מקשיבים באמת לאחרים, ומביעים את עצמנו בבהירות ובאהבה. בקיצור... כשאנחנו פותחים את הלב, כל החיים משתנים, ואהבה הופכת לדרך חיים.

אז מה בכל זאת מסתתר באמת מאחורי המושג "אהבה ללא תנאים" בכתבי היוגה?

דבר ראשון, לפני שנבאר את המושג העמוק והחשוב "אהבה ללא תנאים", חשוב להבין למה מתכוונת היוגה כשהיא מדברת על "פתיחת הלב".

אז אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכאשר הלב נפתח, עלינו לאהוב כל אדם ללא הבחנה, להסכים עם כל התנהגות, ואולי אפילו להקריב את עצמנו למען אחרים. אך זו אינה המשמעות של אהבה ללא תנאים, וגם לא של פתיחת הלב.

להפך: פתיחת הלב אינה מבטלת את יכולת ההבחנה שלנו, אלא משנה את המקום שממנו היא נובעת.

הלב נפתח לא כשאנחנו מנסים לאהוב את כולם בכוח, אלא כשאנחנו מפסיקים לתת לשנאה, לפחד או לכעס לנהל אותנו.

ומכך, כאשר אנו חוקרים את המשמעות של "אהבה ללא תנאים", מצב אשר נאמר שמתרחש אצל מי שצ'אקרת הלב שלו פתוחה, אנו כבר יכולים להבין שאין מדובר באהבה עיוורת (כמו שנאה עיוורת), או בוויתור על עצמנו.

אהבה ללא תנאים מאפשרת לנו שלא להגיב באופן אוטומטי מתוך האגו. ומאפשרת לנו לראות את המציאות כפי שהיא, מבלי שהפחד, הכעס, השנאה או ההיאחזות יעוותו את שיקול הדעת שלנו.

אז איך מתייחסים, על פי היוגה, לאדם שמעורר בנו כעס, פחד, דחייה או אפילו שנאה?

וכאן חשוב לציין, בעיני היוגה, כל הרגשות לגיטימיים. למעשה, היוגה מזמינה אותנו להפחית ככל האפשר את השיפוטיות. 

כאשר אדם אחר נמצא בכעס, בפחד או בקנאה, במקום למהר לשפוט אותו, ננסה לראות את מצב התודעה שבו הוא נמצא. ובאותו האופן, גם כאשר רגשות כאלה עולים בתוכנו, אין צורך להדחיק אותם, להתבייש בהם או להעמיד פנים שאינם קיימים. 

אבל הכרה ברגש אינה אומרת שהרגש צריך לנהל אותנו.

וכאן רבים 😉 נופלים למלכודת ההפוכה ואומרים לעצמם: "אם כך, כדי להיות אמיתי וכנה עם עצמי ועם העולם, מותר לי לפרוק כל רגש בלי גבולות."

אינטליגנציה אמיתית אינה מתבטאת בכך שלעולם לא נכעס, אלא ביכולת להבחין מתי הרגש מתחיל לנהל אותנו, לעצור, ולבחור שלא להפוך את הכעס לאלימות, את הפחד לתוקפנות או את השנאה לפגיעה בזולת.

השם של צ'אקרת הלב בסנסקריט הוא אנהאטה (Anāhata), ומשמעותו המילולית היא: "שאינו מוכה" או "שאינו נפגע".

הפירוש העמוק הזה מגלה לנו שלב ♡ פתוח באמת אינו לב נטול רגשות שליליים שכולו רק אהבה ונתינה עיוורת, אלא לב יציב וחופשי, שאינו נשלט עוד על ידי מנגנוני ההגנה האוטומטיים של האגו.

להתנסות מעשית בתרגול, מוזמנים למפגש היכרות! שלחו הודעה ✍️ או לחצו כאן!

בחזרה לדף הבית