טנטרה: מה זה בעצם לא? 🤭
במסגרת שבירת מיתוסים ודעות קדומות.
ולפני שאתחיל. חשוב לי לציין 💗 לכל מי שמזהה את זרם התרגול שהוא מכנה "טנטרה" בעיקר עם מיניות, ייעוץ, או תרגול לשליטה והנאה של זוגות או קבוצות, אין כאן שום ניסיון לפסול או לבקר את הדרך שלכם! 🙏
פתיחות, חקירה, ועבודה זוגית הן עניינים לגיטימיים לגמרי, וכל אחד בוחר את דרכו.
טנטרה (Tantra):
המטרה של הפוסט הזה היא אך ורק לנסות לבאר, בצורה בהירה וישירה, מהי טנטרה באמת! כפי שהיא מופיעה בכתובים, מאיפה היא מגיעה, ומה משמעותה המקורית במסורות ההודיות 🌱
אז מהי באמת טנטרה, על פי הכתובים?
המילה "טנטרה" באה מסנסקריט, מהשורש Tan, שמשמעותו: למתוח, לפרוש, לארוג, להתרחב. ישנו גם פירוש מסורתי יפה: הטנטרה היא האריג, החיבור בין תודעה, אנרגיה, גוף, זמן ועולם.
וכאן חובה להזכיר את המשמעות הנרחבת מההינדואיזם של: מנטרה, יאנטרה וטנטרה.
לא נלאה אתכם בפרטים, אבל ברור שב"טנטרה" שמוזכרת כאן אין משמעות של "עולם התשוקה". אם ניכנס לרגע למשמעות, ככה קצת על קצה המזלג🍴הטנטרה כחלק מהשילוש (Mantra, Yantra, Tantra)
בהקשר זה, היא הטכניקה המעשית או ה"כלי" הפיזי לביצוע טקס (ולמרות הדמיון במילה, (ט)קס זה לא סxס 😉).
מנטרה (Mantra):
כלי של התודעה. המנטרה היא צליל המכוון אל האלמנט המופשט ביותר: המרחב האינסופי (ה Space, Akasha).
זוהי דרך עבודה עם מילים מקודשות... לא כמילים בעלות משמעות רגילה, אלא כרטט צלילי (בסנסקריט) המעורר השראה ומכוון את רטט ההכרה לריכוז גבוה.
תרגול זה יכול להיעשות כדרך של דבקות (Bhakti) בצורתה הפשוטה ביותר, או כחלק מחקירה פנימית עמוקה (כמו בראג'ה יוגה או בקריה יוגה); במקרים אלו, התרגול מקבל אפיון מדיטטיבי יותר, הדומה לתרגול קשיבות (Mindfulness) מונחה.
יאנטרה (Yantra):
כלי של צורה ואנרגיה; דיאגרמות גיאומטריות המיועדות לתרגול רוחני. בתרגול זה, המתרגל נעזר ביאנטרה כדי לעגן ולרכז את ההכרה. במקום שהמנטרה תהיה רק צליל מופשט המרחף בראש, היא מקבלת "בית" או כלי שבתוכו היא פועלת.
המשמעות המילולית של המילה יאנטרה בסנסקריט, היא "מכונה" או "כלי". במהלך התרגול, המתרגל מתבונן במרכז היאנטרה בנקודה הנקראת בינדו (לעיון: "בינדו" (बिन्दु)), ובו בזמן משמיע או מפעיל את המנטרה. בדרך זו, ההכרה אינה מתפזרת, והאנרגיה נחווית כבעלת צורה ממשית המתגבשת בתוך מבנה ברור.
 |
בטנטרה, הגוף הוא לא רק "קליפה". הוא המכשיר שדרכו המציאות מעובדת. בלי המתרגל שנמצא בתוך הגוף, המנטרה היא סתם דף עם אותיות והיאנטרה היא סתם ציור גיאומטרי. כדי שהן יהפכו ל"אנרגיה" חייב להיות גוף חי שישמיע את הצליל ויתבונן בצורה.
אז הטנטרה כאן היא הפעולה הפיזית, וכל ההליך כולו של המדיטציה או היוגה פה, הפעולה או ההפעלה, נקראת טנטרה.
- המנטרה היא התוכנה (הקוד).
- היאנטרה היא החומרה (המכשיר).
- הטנטרה היא פעולת ההפעלה של המכשיר כדי להשיג את התוצאה המבוקשת.
הטנטרה בהקשר של יוגה (Tantra Yoga)
כאן הטנטרה אינה שונה במהותה מה"טנטרה" הקודמת שדנו בה... אבל מחוברת יותר לפילוסופיה ודרך חיים שלמה.
גישה לעולם: בעוד שהיוגה הקלאסית דוגלת בפרישה ודיכוי יצרים (Asceticism-סגפנות), היוגה טנטרה מפותחת יותר ומתאימה עצמה יותר לעולם (הגיעה מאוחר יותר), ומאמינה בשימוש בחושים ובעולם החומרי כדי להתמיר אותם לאנרגיה רוחנית.
התמקדות בגוף: הטנטרה יוגה היא המקור לזרמים המוכרים לנו כיום, לדוגמה: "האטה יוגה", "קונדליני יוגה", "קריה יוגה" ועוד:
(למי שרוצים פרטים על "קונדליני" ואו/גם על "קריה יוגה" מוזמנים לעיין בפוסט: אז מה זה בעצם לא קונדליני, או בפוסט: אז מה זה קריה יוגה)
ביוגה הטנטרית, כל פעולה יומיומית, כולל אכילה, שיחה או קשר זוגי, יכולה להפוך לתרגול רוחני מקודש, כל עוד היא נעשית במודעות מלאה ובנוכחות ערה.
אך חשוב לדייק, הטנטרה לא אומרת "הגוף הוא המטרה". היא אומרת: הגוף הוא השדה שאנחנו נעזרים בו לתרגול אשר בו אנו חוקרים את תנודת ההכרה. וכאן יש עוד הבדל מהותי! אין המדובר כאן על ריגוש ואפילו לא חוויה! חשוב לשים לב להבדל! הטנטרה מדברת על מבנה.
הגוף והאנרגיה הם חטיבה אחת, ולא שני דברים נפרדים שמחוברים ביניהם בכוח:
על פי מונחים טנטריים קלאסיים, הגוף הוא "אנרגיה מעובה", והאנרגיה היא "גוף בתנועה מעודנת יותר". אותו רצף, בדרגות שונות של דחיסות.
לכן, עיקרון הטנטרה אינו "לעזוב את הגוף" אלא המטרה היא לסדר את המבנה.
הטנטרה עוסקת בשאלות: איך האנרגיה זורמת בגוף? איך ההכרה "יושבת" על הזרימה הזאת? ואיך המבנה כולו מתייצב!
וכאן נעוץ ההבדל מהסילופים שנתפסו בטעות במערב (ואח"כ גם במזרח שהושפעו). לדוגמה:
טנטרה זה לא חיבור רגשי לגוף זה גם לא העצמה גופנית, וזה לא שחרור טראומות כסיפור מרכזי 😌
טנטרה זה ארגון, תיאום, סידור.
להמחשה: אפשר ללכת לרעיון מופשט יותר. למשל, בטנטרה אין "רוח מול חומר". יש רצף אחד, שיכול להיות מסודר או מבולגן. לכן, הדבר המרכזי שהטנטרה שואלת הוא לא "מה אתה מרגיש?" (ריגושים, תשוקות וכדומה), אלא "איך אתה בנוי?"
איך ההכרה יושבת על הגוף? האם האנרגיה זורמת או נתקעת? האם המבנה הזה מאפשר או חוסם תפיסה? במובן הזה, הטנטרה היא כמעט אנטי רומנטית. היא לא מתעניינת בסיפור, לא בזהות ולא בדרמה, היא מתעניינת בארכיטקטורה הפנימית.
לכן גם המיניות (אולי בפחות מחמישה אחוזים מהכתובים), כשהיא מופיעה בטקסטים טנטריים, היא לא "ביטוי", לא "שחרור" ולא "חיבור רגשי".
היא פונקציה מבנית!
אם המבנה לא נכון, ההכרה מפוזרת. אם המבנה נכון, ההכרה מרוכזת.
רגע... 😉 הממד המיני קיים בטנטרה, אבל הוא לא המרכז והוא לא נקודת הכניסה. הוא מופיע בשוליים מסוימים, בהקשרים מאוד ספציפיים, ולרוב לקראת הסוף בשלב העבודה.
המערב עשה פה ערבוב גס:
ראה טקסט על מיניות מהודו, והדביק אותו כאילו; זה הטנטרה יוגה, כאילו זה העיקר! או כאילו הכל אותו דבר. אבל במסורת ההודית עצמה זה ממש לא.
איך זה נראה בכתובים העתיקים באמת?
אז הטקסטים הטנטריים לא עוסקים בכלל בממד המיני. הם עוסקים במבנה (כפי שאמרנו):
גוף, נשימה, פראנה, נאדים, צ’קרות, מנטרות, ריכוז, וויסות ההכרה.
בטקסטים הללו, אם מוזכר ההיבט המיני (בפחות מ 5%) הוא נתפס ככוח שיכול להפיל את המבנה כולו, במקרים הבודדים שיש תרגול שמשלב אותה, המבנה כבר קיים ויציב. ואגב, עניין "המבנה הקיים" 😏... לצערנו, זה לרוב לא כולל את כל החברים האהובים שמאמינים שדרך המיניות בטנטרה מגיעים להארה. קודם המבנה! המטרה בטנטרה אינה הארה דרך רגע שיא גופני שמבלבלים בינו לבין חופש תודעתי (טעות נפוצה 🙄 כל כך אופיינית למערב החמדני והיצרי), אלא חופש מהשליטה של הדחף הגופני על ההכרה!
הטנטרה לא עוסקת בהנאה, אלא בארגון ההכרה.
המיניות, היא לא ציר השיטה. המערב חיבר בין קצוות שונות שמצא בכתובים, והפך אותם לעיקר, כי זה היה סיפור שנמכר טוב.
בכל מקרה, כאשר בכל זאת מדברים על מיניות בטנטרה (באופן נדיר למדי, מסתבר), זה לא נועד בכלל להנאה. נאמר זאת ישירות: בענפים מסוימים (הנקראים לרוב "קאולה" או זרמי ה"שמאליים", Vamachara נתיב יד שמאל), זהו טקס קשה, מוגבל, ולפעמים אפילו דוחה במכוון. והוא נועד לשבור דפוסים של ההכרה, ולא לפנק אותה.
אגב לא להתבלבל עם ה"קאמה סוטרה"! 😆
עוד בלבול שחוגג במערב. זה לא טקסט טנטרי. וגם לא טקסט יוגי.
הקאמה סוטרה הוא טקסט חברתי תרבותי, שנכתב כדי להסדיר חיי הנאה בעולם:
יחסים, נישואין, משיכה, תפקידים, נימוסים, וגם מיניות.
הוא שייך למה שנקרא בהודו ארת’ה קאמה... ניהול חיים בעולם, לא שחרור ממנו.
קאמה = עונג, תשוקה, הנאה.
זה אחד מארבעת יעדי החיים בהינדואיזם הקלאסי, לצד דהרמה, ארת’ה ומוקשה. אבל זה לא הדרך למוקשה (שחרור מוחלט, הארה.)
אז איך בכל זאת קרה שבמערב המילה "טנטרה" הפכה למילה נרדפת למיניות?
מסתבר שההטעיה הגדולה התרחשה במהלך המאה ה-20, עם עלייתו של זרם ה"נאו-טנטרה" (Neo-Tantra). בשנות ה-60 וה-70, מורים מערביים (ואלו שהושפעו מהם) אימצו שברים מתוך המסורת הטנטרית ושילבו אותם עם פסיכולוגיה מודרנית ואידיאולוגיות של מיניות חופשית.
הערבוב הזה, יחד עם הבלבול הנפוץ בין הקאמה סוטרה לטנטרה (למרות שמדובר בשתי מסורות נפרדות לחלוטין, האחת עוסקת בעונג והשנייה בשחרור רוחני), יצר "סלט" תרבותי מטעה. המערב זיקק את אותם 5% (ואף פחות מכך) של אזכורים מיניים מהכתובים הטנטריים, והפך אותם ל-100% מהתוכן הנלמד בסדנאות פופולריות. זה נעשה כיוון שהתוכן הזה היה קליט, מושך, ובעיקר מאוד משתלם כלכלית.
אז אולי הגיע הזמן להחזיר את המילה “טנטרה” למשמעותה המקורית, ולשאול מה באמת אבד בדרך! 🙂
