על פי פילוסופיית היוגה והסאנקיה, הגונות, הן אבני הבניין של כל מה שקיים בעולם החומרי, המנטלי והרגשי. מושג ה"גוּנוֹת" (איכויות הטבע) מופיע כבר בטקסטים עתיקים כמו האופנישדות והבהגווד גיטה, אך הייתה זו פילוסופיית הסָאנְקְהְיַה (ובפרט הסאנקיה קאריקה) שהביאה לו את החלוקה המדויקת, המערכתית והעמוקה ביותר. זו המהווה עד היום את הבסיס ליוגה, לאיורוודה ולתפיסת ההכרה. אי אפשר באמת להתנתק מהטבע.  ואולי הסערות, חוסר השקט והכבדות שבתוכנו, הם בדיוק מה שמתרחש בחוץ. לימדו אותנו להתייחס לטבע כאל משהו נפרד מאיתנו, משהו שנמצא בחוץ... בים, ביער, בהרים ואולי בשמיים. אך האמת היא, שאי אפשר להתנתק מהטבע לא בגלל שהוא מקיף אותנו, אלא מפני שאנחנו עצמנו עשויים ממנו. החי, צומח, דומם, כולם נמצאים בנו. וכל המצבים שמאפיינים את הטבע, הם החומר שממנו פועלת ההכרה, שבלעדיה לא היינו מסוגלים להגדיר את מה שאנו רואים וחווים. לכן ניתן לומר, במובן הכי עמוק, אנחנו, לא רק חלק קטן מהאורגניזם הזה. כל הדבר הזה... הוא חלק מאיתנו . ואולי זאת הסיבה, שכשאנחנו מתבוננים בטבע, אנחנו בעצם מתבוננים בעצמנו. וכך, כאשר מדובר על שלושת מצב...

פורושה ופרקריטי! התודעה הנצחית והחומר המשתנה 🌱 במסגרת פילוסופיית הסאנקיה, חלק א': האם היקום באמת מחולק בין התודעה הנצחית לבין החומר המשתנה? היוגים הקדומים כינו את שני העקרונות הללו פורושה ופרקריטי. אלו הם מושגים הלקוחים מפילוסופיית הסאנקיה (Sāṅkhya), אחת מששת הדרשנות הפילוסופיות הקלאסיות של הודו. (להרחבה על מקורותיה, מומלץ לעיין בפוסט על   ההיסטוריה של היוגה )  ולפני שנתחיל לחקור על המשמעות העמוקה של פורושה ופרקריטי, אולי כדאי להתעכב לרגע על המושג "התודעה הנצחית" . אלו שתי מילים גדולות, חובקות יקום. לכן כדאי שנתחיל בקטן. קודם במהו המצב התודעתי האישי שלנו. אז ​ניתן לחלק את מדרג הצרכים האנושיים לשלוש רמות: הרמה הבסיסית ביותר עוסקת בצרכים הפיזיים שלנו, השנייה, בצרכים הנפשיים והרגשיים, והשלישית, בצרכים הרוחניים.  חשוב להדגיש שהרמה הרוחנית אינה קשורה בהכרח לדת או לריטואל, כפי שלעיתים נוטים לחשוב. ​הצרכים הרוחניים שלנו הם אלו המבקשים למצוא טעם עמוק יותר לקיום, מעבר לסיפוקי הגוף ההכרחיים או להנאות הנפשיות והאינטלקטואליות, שגם להן מקום חשוב בהתפתחותנו. ​ כאשר אנו מדברים על ...

מהם בדיוק פורושה ופרקריטי, ומה מערכת היחסים ביניהם? 🌱      במסגרת פילוסופיית הסאנקיה, חלק ב': בפוסט הקודם (לעיון לחצו על: יוגה ופילוסופיה, מהי התודעה הנצחית? ) הועלתה השאלה: האם ללא פרקריטי, המייצגת את המשתנה, יכול להתקיים פורושה, המייצג את היציב? ולהפך? אז קודם, לגבי התשובה: המסורת אומרת שהשניים לא יכולים להתקיים זה בלא זה! ללא פרקריטי, פורושה היה נשאר נצחי, אך חסר ביטוי, ללא אפשרות לחוויה, תנועה או גילוי. ללא פורושה, פרקריטי הייתה נותרת כחומר גולמי חסר מודעות, ככוח שאין לו עדות, שאין מי שיחווה את ההתגלות שלה. ​וכדי להבין לעומק את מערכת היחסים הזו , נחקור כל אחד מהם בנפרד. ונראה שיהיה קל יותר להבין את פורושה (ה'עד', או 'התודעה הנצחית') אם נבחן קודם את ניגודו: העיקרון שמחובר הרבה יותר לקרקע 😉 הטבע, או בסנסקריט, פרקריטי . ​(לתקציר מהיכן מגיעה הסאנקיה, כנסו ל ההיסטוריה של היוגה וחפשו בין ששת הדרשנות את פילוסופיית הסאנקיה Sāṅkhya). כאשר לומדים את פילוסופיית הסאנקיה, למשל באסכולות כמו יוגה או רפואה הודית (איורוודה), מקובל להתייחס לפרקריטי בפשטות כאל "הטבע...

כיצד נולד הסבל, השתקפות הפורושה בפרקריטי 🌱  במסגרת פילוסופיית הסאנקיה חלק ג': אז לאחר שנגענו מעט בחקירה של מהם התודעה הנצחית והחומר המשתנה , אנו מגיעים כעת למפגש ביניהם, ומה למעשה הוא מוליד. ​בפוסטים הקודמים חקרנו את המשמעות של מהו המצב התודעתי לעומת המצב הפיזי מנטלי. ניסינו להבין את מהות המחשבה ביחס לאובייקטים מסביב. ובעזרת כתבי הסאנקיה, (לתקציר מהיכן מגיעה פילוסופיית הסאנקיה, כנסו: לההיסטוריה של היוגה ) גילנו שלמשל החומר שממנו עשוי כיסא 🪑 במהותו הוא אותו החומר שממנה עשויה המחשבה.  קישור לפוסט הקודם:  יוגה ופילוסופיה, מהות החומר המשתנה... אז לפני שניגש לפסוק הראשון של ה"סאנקיה קאריקה" אשר מדבר על שלושת גורמי הסבל 😳 הראשוניים ( Duḥkha Traya ), נעשה קודם חזרה כללית על ההגדרות של הפורושה והפרקריטי: ​ הפורושה (Puruṣha) הינו המודעות הטהורה; הוא לא נולד, לא מת, ולא משתנה. הוא אינו פועל, אינו מתפתח, אינו "עושה"... הוא רק עד, עד להתרחשויות, עד לתנועה של הפרקריטי. פטנג'לי (יוגה סוטרה) קורא לפורושה Draṣṭā  כלומר: " הרואה ", והסאנקיה אומרת שהוא חסר פע...