מהן הגונות: סאטווה, ראג'ס וטאמאס?
על פי פילוסופיית היוגה והסאנקיה, הגונות, הן אבני הבניין של כל מה שקיים בעולם החומרי, המנטלי והרגשי.
מושג ה"גוּנוֹת" (איכויות הטבע) מופיע כבר בטקסטים עתיקים כמו האופנישדות והבהגווד גיטה, אך הייתה זו פילוסופיית הסָאנְקְהְיַה (ובפרט הסאנקיה קאריקה) שהביאה לו את החלוקה המדויקת, המערכתית והעמוקה ביותר. זו המהווה עד היום את הבסיס ליוגה, לאיורוודה ולתפיסת ההכרה.
אי אפשר באמת להתנתק מהטבע. ואולי הסערות, חוסר השקט והכבדות שבתוכנו, הם בדיוק מה שמתרחש בחוץ.
לימדו אותנו להתייחס לטבע כאל משהו נפרד מאיתנו, משהו שנמצא בחוץ... בים, ביער, בהרים ואולי בשמיים. אך האמת היא, שאי אפשר להתנתק מהטבע לא בגלל שהוא מקיף אותנו, אלא מפני שאנחנו עצמנו עשויים ממנו. החי, צומח, דומם, כולם נמצאים בנו.
וכל המצבים שמאפיינים את הטבע, הם החומר שממנו פועלת ההכרה, שבלעדיה לא היינו מסוגלים להגדיר את מה שאנו רואים וחווים.
לכן ניתן לומר, במובן הכי עמוק, אנחנו, לא רק חלק קטן מהאורגניזם הזה. כל הדבר הזה... הוא חלק מאיתנו. ואולי זאת הסיבה, שכשאנחנו מתבוננים בטבע, אנחנו בעצם מתבוננים בעצמנו.
וכך, כאשר מדובר על שלושת מצבי הטבע, המקום הראשון שבו אנחנו פוגשים אותם הוא קודם כל בהכרה שלנו. ורק אחר כך אנחנו יכולים לזהות אותם גם בעצים, בנהרות או ביקום כולו.
אז מהם הכוחות הפועלים בנו?
כדי להבין את הגוּנות לעומק, עלינו לחזור רגע אל נקודת ההתחלה: פורושה ופרקריטי, שמהם מתפתח הכל.
או יותר נכון מה"פרקריטי" (הטבע).
הקדמה לכך תמצאו ב: יוגה ופילוסופיה, מהי התודעה הנצחית? ויש שם עוד מאמרים בנושא, למתעניינים.
הפרקריטי, או ליתר דיוק המולה פרקריטי (מולה = שורש, פרקריטי = טבע), היא הטבע הראשוני שממנו מתפתח כל העולם המוכר לנו.
ולמי שעדיין לא הבין 🙂... בסאנקיה גם המחשבות הן חומר. לא חומר פיזי כמו אבן או עץ, אלא חומר עדין יותר, שממנו מורכבים גם ההכרה, החושים, הרגשות והמחשבות.
בקיצור, אם נרצה לומר זאת בפשטות:
כל מה שמשתנה, שייך לפרקריטי. וכל מה שאינו הפרקריטי, הוא הפורושה.
על פי כתבי הסאנקיה, הפורושה הוא העד הטהור! המודעות שאינה משתנה, אינה פועלת ואינה חלק מן הטבע.
ואכן, אם נתבונן לרגע בהתנסות הישירה שלנו, נגלה ש... כל מה שאנחנו מכירים משתנה ללא הרף, הגוף משתנה, הרגשות משתנים, המחשבות משתנות, התחושות משתנות, הזיכרונות משתנים, ואפילו האישיות שלנו משתנה עם השנים.
הפורושה, לעומת זאת, אינו עוד דבר המשתנה בין כל אלו, אלא הצופה או עצם העדות לשינויים.
ההשתלשלות:
בהשתלשלות חומר ההכרה במלואה, נעמיק במאמר אחר. כאן ניתן בקצרה תרשים בסיסי, בכדי להבין את מיקומם של הגונות:
1. פורושה (העד הטהור)
2. מולה פרקריטי (סאטווה • רג'אס • טמאס)
3. מהט (בודהי) (הבחנה • תבונה)
4. אהמקרה:
מאנאס: מרכז עיבוד החושים והמחשבות.
חמשת איברי הידיעה: ראייה • שמיעה • ריח • טעם • מגע
חמשת איברי הפעולה: דיבור • ידיים • רגליים • הפרשה • רבייה
חמש הטנמאטרות: הצליל • המגע • הצורה • הטעם • הריח
חמשת היסודות: אתר • אוויר • אש • מים • אדמה
אז בסך הכל, פילוסופיית הסאנקיה מונה 25 טַאטְווֹת. כלומר 25 עקרונות יסוד המרכיבים את המציאות כולה, מהפורושה והמולה פרקריטי ועד לכל גילויי החומר והחושים. (שעוד נחקור ונעמיק בהם).
שלושת מצבי הטבע:
סאטווה • רג'אס • טמאס, אינם כלולים בעקרונות אלו, אלא הן האיכויות היסודיות של הטבע עצמו במצבו הראשוני (מולה פרקריטי).
כשהגונות נמצאות בשיווי משקל מוחלט, הטבע נשאר במצבו הבלתי מבוטא. אך כאשר שיווי המשקל מופר (כשאחת הגונות יוצאת מאיזון), מתחילה ההשתלשלות, והעולם כולו נברא!
סאטווה (Sattva) האיזון, הטוהר והבהירות:
מהי האיכות? סאטווה היא הכוח המביא אור, קלות, שקט והרמוניה. היא זו המאפשרת להכרה להיות צלולה כמו אגם שקט, ולשקף את אור הפורושה.
איך זה פוגש אותנו? כשהסאטווה דומיננטית בנו, אנחנו חווים שקט מנטלי, בהירות מחשבתית, סבלנות, חמלה ותחושה עמוקה של שביעות רצון (סאנטושה). במצב זה קל לנו ללמוד, לבחור נכון ולחוות נוכחות.
ראג'ס (Rajas) התנועה, התשוקה והשינוי:
מהי האיכות? ראג'ס הוא הכוח המניע, הדינמי והיוצר. ללא ראג'ס לא הייתה תנועה ביקום, לא הייתה צמיחה, ולא הייתה לנו יכולת לפעול.
איך זה פוגש אותנו? כשהראג'ס דומיננטי, אנחנו מלאי אנרגיה, דרייב, יצירתיות וסקרנות. אך כשהוא יוצא מאיזון, הראג'ס הופך לחוסר שקט, סערת רגשות, תחרותיות, כעס ודחף בלתי פוסק "לעשות" בלי יכולת לנוח.
טאמאס (Tamas) היציבות, האינרציה והמשקל:
מהי האיכות? טאמאס הוא הכוח המעניק צורה, משקל, גבולות ויציבות. הוא זה שמאפשר לחומר להתממש ולדברים לעמוד במקומם.
איך זה פוגש אותנו? כשטאמאס פועל באיזון, הוא מעניק לנו יציבות, גבולות בריאים, ואת היכולת להירדם, להרפות ולהתאושש. אך כשהוא יוצא מאיזון, הטאמאס מתבטא ככבדות, עייפות כרונית, תקיעות, עצלות, ערפול מנטלי והתנגדות לכל שינוי.
איך כל זה קשור לאופן שבו אנחנו חושבים, מרגישים ופועלים?
היופי בתורת הגונות הוא שהיא אינה נשארת כפילוסופיה מופשטת על הנייר, היא כלי יומי עוצמתי להתבוננות עצמית ולבוחן מציאות.
אפשר לחשוב על המיינד שלנו כעל עדשה:
כשהעדשה מנוהלת ע"י טאמאס: היא מכוסה באבק דחוס, והכל נראה כבד, יתכן נטייה לדכדוך, עמימות.
כשהעדשה מנוהלת ע"י ראג'ס: היא רועדת ומטלטלת ללא הרף, והמציאות נראית סוערת ומלאת דחיפות.
כשהעדשה מנוהלת ע"י סאטווה: היא נקייה, צלולה ויציבה, והדברים נראים בדיוק כפי שהם.
ויש עוד הרבה על הנושא שעוד נמשיך במאמרים הבאים ☺️
