יוגה באיחוד: לחזור הביתה 🙏
אז מהו הבית האמיתי?
בעולם יש הרבה בתים אשר נבנים על גבי בתים, ובתוכם קירות שמסתירים אנשים. ויש גם גג שמגן מפני מזג אוויר טורדני, כמו רוחות וגשמים. כורסה או כיסא 🪑 מיטה רכה. ואולי אפילו יש מקום ישיבה שניתן לצפות ממנו אל שמיים פרטיים ואינסופיים 🏝...
אך ממבט עמוק יותר, כל הבתים כולם, לכשעצמם, אילולא האפיון שלנו, או מה שאנו קוראים לו "דקורציה", היו שלדים עירומים וחשופים של קירות ומרצפות, ללא רוח חיים או צורה ממשית.
זה לא שהבית נמצא מִבפנים, על אף האמירה המוכרת והפיוטית, מדויק יותר לומר: "הבית" כרגע, הוא התפיסה שלנו.
ביוגה, אין חיפוש אחר "בית פנימי" כתחליף לבית החיצוני, אלא תהליך של חשיפת שכבת ההשלכה:
לראות כיצד התודעה מעניקה ממשות לחומר, ולזהות את הדינמיקה שמקבעת או משחררת.
התרגול מלמד אותנו לא לאחוז במה שמספק תחושת קביעות רגעית, אלא להתייצב מול הריקות שמהן כל זה נבנה.
לא כדי לברוח מהעולם! אלא כדי לראות אותו כפי שהוא:
תנועה של תפיסה, פרשנות, הקשרים, הרגלים.
וכשהתודעה מפסיקה להיאחז אפילו לרגע, משהו קורס, ומשהו נבנה מחדש.
הקירות לא משתנים, אבל תחושת המרחב מתחלפת...המרחב נעשה חי. ושם, באין צורה, במה שלא תלוי בקירות או בחפצים...
כאשר אנו מבחינים שהכול הוא תפיסה, אנו מגיעים הביתה: ליוגה לאיחוד, לנוכחות המשותפת.
אשמח לתגובות או לשאלות על התכנים ✍️ להזמנה לסדנה ולשיעורים חיים: ללחוץ כאן!
