מהיכן מתחיל האין סוף?
מהיכן מתחיל האין סוף?
אז באמת...אם בוחנים 🤔 את השאלה ברמה הלוגית, האין סוף, מעצם טבעו, אינו מתחיל. התחלה שייכת למה שיש לו גבול, קו התחלה וקו סיום. אבל אין סוף, בהגדרה, אינו תחום, ולכן לא יכול להיות לו "מקום התחלה".
השאלה "מהיכן מתחיל האין סוף?" דומה לשאלה "היכן מסתיים המעגל?" היא מעוררת את ההכרה לשחרר את הרצון לאחוז בנקודת התחלה לינארית...למעשה 😉 ניתן לומר שזאת שאלת זן אשר עליה ניתן למדוט שנים רבות או להרהר...
ומזל שבבלוג זה אנו בוחנים את המציאות המדיטטיבית או התודעתית ולא דרך כלים חיצוניים כמו המדע, אלא דרך כלים פנימיים, כאשר העכבר לניסיונות הוא אנחנו חוקרים את תודעתנו דרך התרגול 💗
אז לגבי האין סוף, היכן הוא מתחיל? ☺️ אולי היכן שהוא נגמר...ואולי תשובות מתחכמות כאלו או אחרות, מבטאות את הרצון לדעת את הכל דרך השכל. אך כאשר תנוח הדעת מהניסיון להגדיר, להבין ולשלוט, יתכן שייפתח פתח לאין סוף מתוך פיתוח הקשב הפנימי.
בכתבי היוגה מדברים על כך שהאין סוף הוא המצב המקורי "סאט צ'יט אננדה" דרגת קיום של תודעה טהורה: סאט - אמת, צ'יט - תפיסה, אננדה - bliss הרמוניה ושלווה אשר אינם מושפעים מדבר.
האין סוף אינו מתחיל, אלא הכול נובע ממנו...וכאשר האדם עוצר לרגע את ההזדהות עם הגוף והמחשבה, ומתבונן פנימה אל מקורות ההוויה, הוא עשוי לטעום את מה שמעבר לכל גבול.
האין סוף אינו מתחיל, אלא הכול נובע ממנו...וכאשר האדם עוצר לרגע את ההזדהות עם הגוף והמחשבה, ומתבונן פנימה אל מקורות ההוויה, הוא עשוי לטעום את מה שמעבר לכל גבול.
עוד הרחבה על הרעיון 🙂
כשיש בידינו להבחין בתנודת המחשבה, עולה תחושת "אני" שאין לה שם או צורה, אך היא נוכחת וחיה מאוד...זהו ה"אני" שמעבר לסיפור הדרמות של המציאות והחיים, מעבר לזהות החיצונית המדומה.
בכתבים ה"אני" הזה נקרא בדרכים שונות: בכתבי האופנישד האני הזה נקרא "סאקשי" כלומר ה"עד" ובפילוסופיית ה"סנקיה" נקרא "פורושה" הצופה.
בכתבי האופנישד נאמר, שאם יש בידינו לאמן את התודעה ולהגיע לקשב פנימי מעבר למחשבה (להבחין בתנודת ההכרה) אז אנו מגלים את הזהות הטרנספרסונלית,
היא עדיין יחודית ואישית, אך היא גם כמו מראה שקופה שמאירה את הכול אך אינה נאחזת בדבר.
נקודה חשובה לציון, שיש זרמים ב"יוגה" אשר טוענים שאומנם זהו מצב התודעה הטהורה, אך בעומק החקירה יש מעבר לזה, ועל כך נדון בהמשך...👌✨️
