קריה יוגה והפשטה תודעתית 👤
אז לצורך המחשה בעניין הפשטה תודעתית.
ניקח לדוגמה את עניין הדמות, שהרי בראש ובראשונה, אנו מזהים את עצמנו במראה (בד"כ)...ולעתים נשאלת שאלה תמוהה, שאלה שאני נוטה לשאול תלמידים לפעמים, אם זיהינו את עצמנו במראה, אז למה אנו צריכים לחזור אליה שוב ושוב, לפחות איזה פעם פעמיים ביום או יותר (תלוי)...
האם כבר שכחנו איך אנו נראים?
או שאולי יש שם משהו בלתי נתפס! שבכל פעם שאנו מתבוננים בו, אנו מזהים אותו שוב 🤔 מחדש, כביכול.
אז בכתבי היוגה קריה, מסבירים שהתודעה עצמה אם ננסה לתפוס בה דבר מה, אין לה צורה כמו שאנו מכירים, כי צורה מגדירה לנו החשיבה עצמה כאשר אנו מנסים לתפוס משהו בחושים.
על כן, במהותה, הדמות הנתפסת במראה משתנה כל הזמן, ולכן אנו חוזרים אליה שוב ושוב, נאחזים בשולי בגדיה או בחיטוב החברתי שהיא מייצרת לנו.
שהרי הדמות מתעצבת מתוך המפגש עם החברה שמולה אנו מציגים אותה, ולכן משתנה כל הזמן.
וכך, ברגעים החולפים בחיינו, אנו מוצאים עצמנו רודפים אחר הדמות שמשתקפת אלינו מבחוץ במראה...
ונדמה לנו שהחיים נמצאים בה ולא בנו.
ברור שהדמות מאוד חשובה. והמטרה בתרגול אינה, חלילה, למחוק אותה או להפחית מערכה עד בלי היכר ☺️, אלא להגיע לשלב של זיהוי פנימי עמוק וברור יותר... שלב שבו לא נצטרך לשחק את הדמות כל הזמן!
ובכך לחסוך אנרגיה שמושקעת באגו, במערכת ההגנה שלנו, או בצד החיצוני של התפיסה.
למעשה, בטכניקות הגבוהות של קריה יוגה אנו בונים תבנית פנימית מדויקת, מוקד תודעתי שניתן להתכנס אליו, להיטמע בו, ולהניח עליו את כל הפיזור.
יש זרמים הקוראים למוקד הזה "I Am That"... תחושת הוויה שאינה תלויה בדמות, בתפקיד או בתגובה מהעולם החיצון. זהו זיהוי עמוק יותר, שאינו מתאמץ להוכיח את עצמו.
בדרגת ריכוז גבוהה יותר, כאשר אנו נחים במוקד הזה, הצורך להציג את הדמות שוב ושוב נעלם.
האנרגיה שהושקעה בהחזקת הזהות, בהגנה ובהסבר, חוזרת פנימה לחקירת התודעה. האגו, שאינו אויב אלא כלי, נעשה דק יותר. הוא לא נעלם, אלא מפסיק לעמוד כחיץ בין העצמי לבין העולם... ונעשה כחלון נקי, שמאפשר לאור לעבור דרכו.
וזהו אולי המפתח להבנה של הפשטה תודעתית:
לא ביטול של האישיות והדמות, לא הכחשה של החיים...
אלא הסכמה לשהות במקום שבו התודעה עצמה אינה נאחזת כל הזמן בתמונות או באובייקטים חיצוניים, אלא מתייצבת בהכרת ה"יש", הקודם לצורה.
התרגול אינו מהלך של ויתור, אלא של השבת המיקוד פנימה, שם המבט כבר אינו מחפש אישור מבחוץ, אלא נובע מן המקום הפנימי, ומשם גם נובעות הפעולות.
אשמח לתגובות או לשאלות על התכנים ✍️ להזמנה לסדנה ולשיעורים חיים: ללחוץ כאן!
לפייסבוק ומסנג'ר: כאן!
לשליחת הודעה במייל